מנהיגותו של משה נבנית בתהליך, שבו הראשון שנתבע לעמוד באתגר - הוא משה עצמו. מכך יש אור חדש על ארוע מילת הבן
מעקב אחר הניגודיות 'מטה - יד' במהלך 10 המכות, משקף תהליך התפתחות המנהיגות של משה. החל מהסנה - ועד להכאת הסלע
קו מחבר בין 'חוזק היד' של האל כלפי מצרים, ובין 'והיה לאות על ידך'. החוליה המחברת היא התהליך מה'מטה' אל ה'יד' אצל משה
בני ישראל 'שבו וחנו' על פי החירות. לשוב - במצב חדש, לא כבורחים אלא עם תודעה וזהות, שנוצקה ב'הושבה' בסוכות
במילים 'וישבתו העם ביום השביעי' מקופלת מהפכה. העם מצטרף לראשונה למעשי האל בבריאה. ועל הדרך - מהי מהות ה'שבת'?
יתרו מציע רפורמה משפטית. האם משה מקבל אותה בשמחה? עיון בתיאור הניגודי של הנושא, בפרשת בהעלותך, מעלה כי ההנהגה הראויה היא של 70 הזקנים, הנהגה רוחנית, מעבר למבנה השבטי
משה נקרא ביום השביעי אחרי שישה ימי ענן. הניגודים במקרא נמצאים על ציר משותף, ובכך קוראים לשילוב ולא להפרדה
הדיבור 'מבין שני הכרובים' מדגיש את חשיבות יצירת התווך בין זוגות ניגודים. 'גבולות הגזרה' מאפשרים להתמקד במסר ולהעמיק בו
פתיל התכלת מוכר מהציצית. אך מחובר בקשר על-חוטי לפתיל התכלת שעל ציץ הזהב במצחו של הכהן הגדול. ומה הקשר לנזיר?
הקטורת מוגדרת מתוך זמנה בעבודת המקדש. מכאן תובנה בדבר תפקידה ביישוב המחלוקת האולטימטיבית של היום השני לבריאה
המנורה היא שישה קנים - מול הקנה המרכזי. גם השבת מוצגת כך, ולכן יש לראות את השבוע גם באופן שמרכזו היא השבת
