מה מחדֵש לנו העורב מסיפור המבול, הרי היונה 'גנבה את ההצגה' ואת התהילה, עד ימינו אלה? מה הקו המקשר בינו ובין השורה הארוכה של מצבי המציאות הרגילה, אותם מציב המקרא בפנינו: ימי השגרה הרגילים, כנף הבגד השולית, אפרוריות הענן? - ובכן, המקרא מציב אל מול כל אלה גם את ניגודם.
בכך עוסק הספר "דרך הניגודים בפשט המקרא". הספר מדגים את השיטתיות והעקביות בדרך בה מוצבים הניגודים במקרא, ומציב שאלת חקר יסודית: לשם מה?
גישת 'דרך הניגודים' מוצאת כי המקרא 'ממנף' את הצבת תמונת העולם בדרך ניגודית - כדרך להצגת מסריו, ואף כאמצעי להנעת המעיין לחיבור למסרים בתוך מציאות חייו. הספר מדגים את המינוף הזה באמצעות עיון בפרשיות מרכזיות במקרא.
- ב'ניגודים' אין הכוונה להפכים, אלא לשני צדדים, המוצבים זה מול זה, 'מנגד'.
החידוש החשוב שבספר הוא ההיווכחות בכך, שהצבת הניגודים המקראית שונה במהותה מהניגודים הסימטריים-מילוניים-לוגיים המורגלים בחשיבתנו. במקרא, באופן שיטתי וגורף – המתח שבין הניגודים משרטט תהליך, ומשתקפת תנועה של עלייה והתפתחות: העורב מהווה הקדמה ליונה; לתוך הענן - ניתנת הקשת; לכנף הבגד נקשר פתיל תכלת; על רקע מלאכת ימי השבוע השגרתיים מודגש הייחוד של היום השביעי; גם 'שבת הארץ', השמיטה, מקבלת ערך מוסף עבור האדם - מתוך שש שנות העבודה המקדימות אותה.
בכך יוצא העיון מגדר של עיסוק בפרטי המילים והפסוקים - אל עבר חיפוש התהליכים שבתוך הכתוב. לא רק בפרשייה נקודתית מסויימת, אלא גם ב'התכתבות' פרשיות אלה עם אלה. או אז מתחבר המעיין, לא רק לרעיונות מענינים נקודתיים, אלא להשתקפות של תמונת עולם דינמית, ובעצם - להבנת עולמו שלו. המקרא מציב בפנינו אתגר, קורא למעיין לחפש בו הדהוד ופשר מעמיק - למציאות חייו שלו.
גישת 'דרך הניגודים' מוצאת כי מתח הניגודים הוא אבן פינה, מסד, להעברת המסר המקראי - ולקליטתו.
למשל, אולי זו הסיבה שהמלח ניצב עד היום על שולחננו, שהרי המלח הוא אב-טיפוס של הכלת ניגודים: בבסיסו הוא תרכובת של יסודות המים וחום השמש-האש. המקרא מוסיף לכך נדבך של משמעות וערך: בספרים הראשונים הוא נקשר למליחה, לשריפה ולחורבן. אך מתחילת ספר ויקרא הוא נעשה יסוד הכרחי לקרבנות, ואף משמש כמרכיב לקטורת. המלח מזכיר לנו, אם כן, כי בחירת הכיוון, המגמה, של התנהלותנו בעולם – תלויה בנו.
"דרך הניגודים בפשט המקרא" מאת מאיר חרמון בהוצאת "ספרי ניב", הוא ספר עיון מרתק ומעניין.
כלי העיון השיטתי המוצג בספר מאפשר מבט מפתיע ומחַדֵש במקרא. הספר פורש את הקווים המנחים של הגישה ומדגים את הפוריות שטמונה בזווית העיון המחדשת שבו - מתוך עיון בפרשיות מקראיות מוכרות. קריאה מדוקדקת בפשט הכתוב מציעה לנו מבט רענן. לא רק כתובנות רעיוניות לעצמן, אלא מובילה אף להתמודדות עם שאלת יסוד מרכזית: מצב המחלוקת בעולם. נדרש מבט רענן בנושא זה, שעשוי לשנות את תפיסת עולמנו.
הניגודים אינם באים להפריד, להרחיק בין קטבים. להיפך. יעדם הוא השילוב, ההפריה ההדדית.
במקום מצב של 'או - או' המקרא מכוון את תודעתנו, בעקביות, לתפישה של 'גם וגם'!
אין ספק, הספר מעורר למחשבה.
המלצות:
מאיר יקר,
תודה מקרב לב על ספרך דרך הניגודים בפשט המקרא, ששלחת אלי.
אני עדיין קורא בו – חלק ברצף, חלק בדילוגים – נהנה ומתפעל: היצירתיות; הדמיון; הסקרנות; היכולת לקשור בין מושגים רחוקים, שלכאורה אין קשר ביניהם; המחקר היסודי, שאינו מניח רעיון מבלי להפכו; ובעיקר, הגישה ההומנית המבוססת על שיח מתמיד ומכילה את "אלה ואלה", את "דרך האמצע" וכל דרך אחרת של חיבור וקישור.
אני רואה בגישתך גישת חינוך אידיאלית. בעצם בחירת המחקר – דרך הניגודים – קלעת אל תביעת החיים הגדולה מכולן; בעצם קיום האדם, בעצם האקזיסטנציה שלו ובאופן הכרעותיו בין ועם ניגודים, ובקיום החברה, שעל פי הגדרה היא רבת ניגודים, ואצלנו עוד החריפו.
מלוא ההערכה!
באיחולי הצלחה ובברכה!
פרופ' ישעיהו תדמור יו"ר "התנועה להעצמת הרוח בחינוך"
הספר "סמלים בתנ"ך"
"סמלים בתנ"ך. עיון בתנ"ך בדרך הסמל. המקל-המטה", ראובני 2012.
הספר מדגים את 'דרך הסמל', גישת העיון הייחודית בתנ"ך - באמצעות המקל-המטה, מתוך מעקב אחר הופעותיו לאורך המקרא. ההקדמה לספר מאת פרופ' חננאל מאק, זוכה פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2012.
העיון חושף תובנות מחדשות, שהביאו את המחבר לכנות את ההתיחסויות המקראיות למקל כ'מירוץ שליחים רוחני בתנ"ך'.
מפרקי הספר:
מסע בעקבות מקלו של יעקב
מקלו של דוד (בקרב עם גולית)
מטה אהרן ופריחת הציץ
מטה יהודה ומיהו יהודי
בלעם, המטה והחרב
משה: היד מול המטה,
השתקפות מנהיגותו של משה דרך המטה
הסיפור הכפול של הכאת הסלע במטה
מאפייני העיון ב'דרך הסמל'
ניתן לרכישה בחנויות הספרים. מחיר מומלץ 59 ש"ח.
וכן במהדורה דיגיטלית, דרך אתר Netbook, ספרי צמרת
לרכישה ישירה דרך האתר, 50 ש"ח כולל משלוח בארץ, פנו דרך 'צור קשר'.
כתבה של ד"ר לאה מזור על הספר "סמלים בתנ"ך".
סמלים בתנ"ך. מאיר חרמון.
הקדמה מאת פרופ' חננאל מאק
מה ניתן לומר עוד על המקרא ולא נאמר?
דורות על דורות עוסקים בני אדם בספרי המקרא. אנשים קוראים בספר, מפרשים אותו, דורשים אותו, מתרגמים, מעבדים, חוקרים את התנ"ך על מכלול חלקיו. חוקי המקרא ולשונו, שירתו והפרוזה שלו, אופיים של גיבוריו, המציאות ההיסטורית והגיאוגרפית המשתקפות בו, זיקתו של המקרא אל עולם הקדם – הכול נלמד ונחקר עד תום. מה ניתן לומר עוד על המקרא ולא נאמר?
המקרא ועלילותיו משמשים בסיס לשפע יצירות בתחומי הציור ופיסול, השירה והספרות, המוסיקה והמחול, התיאטרון והקולנוע. וכמובן – האמונה הדתית, ספרות ההלכה והמחשבה של היהודים ולא רק שלהם – כולם מבוססים על כתבי הקודש, על המקרא. האומנם ניתן לומר עוד דבר שלא נאמר על המקרא?
הספר הקטן שלפנינו וחבריו שיבואו בעקבותיו מוכיחים שהתשובה לשאלה זו חיובית. גישה רעננה ומרתקת לעיון במקרא עולה מספרו של מאיר חרמון, המבוסס על קריאה ישירה של הכתובים כמות שהם, בלא תיווכם של קוראים שקדמו לו, תוך תשומת לב מרבית לפרטים מסוימים: חפצים, שמות, מלות מפתח ועוד. במרכז מעייניו מציב הכותב יעד מגובש ומוגדר היטב: מעקב שיטתי אחר הופעתם ומהלכיהם של עצם או מלה בכל המקרא כולו, ופענוח המשמעות הסמלית הנודעת להם בגלגוליהם השונים. "דרך הסמל" נקראת הסדרה, והספר הנוכחי עוסק בגלגוליו של המקל או המטה ברחבי התנ"ך ובידיהם של כמה מגיבוריו הגדולים. המקלות והמטות שבידיהם של אישי המקרא אינם מקל רועים או משענת הליכה רגילים ואף לא מטות קסמים של מאחזי עיניים אלא סמלים רבי משמעות. יעקב ויהודה בנו, משה ואהרן אחיו, דוד הרועה, בלעם הקוסם וירמיהו נביא האמת – כולם מחזיקים או צופים במקל או במטה ורבים ממעשיהם הגדולים נעשים תוך שימוש סמלי באותם מקלות או מטות. כך מתקיים במקרא מרוץ שליחים דמיוני שבמהלכו חולפים - עוברים על פנינו אישים, מאורעות ורעיונות האחוזים כולם זה בזה, מרחיבים ומשלימים איש את רעהו ואוחזים יחדיו בחפץ הסמלי המשותף לכולם.
המקל או המטה שוזרים אפוא את עלילות יעקב ועשו עם מעשה יהודה ותמר ואת הופעתם המנצחת של משה ואהרן לפני פרעה וחרטומיו עם מכות מצרים וקריעת ים סוף, ועמם את מרידת קורח ועדתו, את מזימות בלעם ואת כישלונם של משה ואהרן במי מריבה. אל סיפורי תורה אלה מצטרפים מלחמת דוד וגלית וחזונות ירמיהו וזכריה. בצד הדיון המתפתח עולות כאן גם שאלות רעיוניות-פרשניות כגון: מה עדיף, מקל או מטה – כמובן במשמעותם הנדרשת כאן כסמלים, ולא כחפצים שימושיים. וכאמור, הכול בגובה העיניים ובלי להיזקק ישירות לשובל הארוך והעמוס של דברי חוקרים ומפרשים לדורותיהם. מסתבר אפוא שהעיסוק הבלתי נדלה במקרא לאורך הדורות לא נעל את שערי החידוש ואת פתחי הגישה החדשה והמרעננת הניכרת בספר שלפנינו.
Symbols in the Bible. Tanach Study by the 'Symbol Path'
The Rod – The Staff.
Meir Herman
Introduction by Prof. Hananel Mack
What more can be said about the Bible, that has not already been said?
Generation after generation has discussed the Bible. People read the book, interpret it in various ways, translate, process and research the Bible concerning the entirety of its parts. The Bible rules and language, its poetry and prose, the characters of its heroes, the historic and geographic realities that reflect its affinity to the ancient world - all have been studied and endlessly researched. Can more be said about the Bible that has not been said previously?
The Bible and its stories serve as a basis to a multitude of works and productions in the areas of painting and sculpture, lyrics and prose, music and dance, theatre and movies. And – of course – religious faith, the literature of Halacha and thought of the Jews and not of them alone – all are based upon the Holy Scriptures, upon the Bible. (Is it still possible to say anything more that has not yet been said about the Bible?)
The small book in front of us and its companions which will follow prove that the answer to this question is positive. A fresh and fascinating approach to Bible study emerges from Meir Herman's book, which is based on a direct reading of the Scriptures as they are, with no mediation by readers who preceded him, with paying utmost attention to details: objects, names, key words and more. In the center of his approach the writer sets a well formulated and defined goal: systematic surveillance of the appearance and development of an object or a word in the entire Bible, and decoding the symbolic significance attached to them in their various sequences.
"The Symbol Path" ("Derech HaSemel") is the name of the series, and the current book deals with the sequences of the Rod or the Staff in the vastness of the Bible and in the hands of some of its great heroes. These rods and staffs are neither a shepherd's rod nor regular walking aids, moreover not magic rods of swindlers, rather they are multi significant symbols.
Jacob and his son Judah, Moses and his brother Aaron, David the shepherd, Balaam the magician and Jeremiah the Prophet – all hold or visualize a rod or a staff, and many of their great deeds are done by symbolic use of those rods or staffs. An imaginary relay race takes place in the Bible, during the course of which we witness personalities, events and ideas passing by, all attached together, expanding and complementing each other and holding the symbolic object together, that is common to all of them.
We see the rod or the staff weave together the adventures of Jacob and Esau with the incident of Judah and Tamar, the victorious appearance of Moses and Aaron before Pharaoh and his magicians with the plagues of Egypt as well as the crossing of the Red sea, together with the rebellion of Korah and his company, the conspiracy of Balaam and the failure of Moses and Aaron at the waters of Meribah. To these stories of the Pentateuch are added the battle between David and Goliath and the visions of Jeremiah and Zachariah. Together with the developing discussion there arise thematic and interpretative questions as to what is better: a rod or a staff – of course in their interpretation here as symbols, and not as practical objects. As stated, all at eye level and without requiring long and involved writings of researchers and commentators during the generations.
It turns out, therefore, that never ending discussions on the Bible over the generations has not locked its gates of innovation, nor the openings of new and refreshing approach, which is noticeable in the book in
front of us.
Prof. Hananel Mack is a senior faculty member in the Talmud and Jewish Oral Law faculty at Bar-Ilan University.
Prof. Mack is the winner of the Bialik prize for Jewish Thought, 2012.
Meir Herman has an M.A. degree in Jewish Thought and Comparative Religions from the Hebrew University, and continued studying in Harvard Divinity School. He is currently writing his PhD in the area of Symbols in Religion.