לפרשת שמיני

הוראה  -  והניגודים כאמצעי לה

תפקיד הכהנים, כפי שנאמר לאהרן ולבניו, מיד לאחר האסון של מות הבנים-האחים נדב ואביהו: "וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים  אֲשֶׁר דִּבֶּר י-ה אֲלֵיהֶם בְּיַד מֹשֶׁה". (ויקרא י).  

ברשימת התפקידים המוטלים על הכהנים, מעבר לעבודות המשכן עצמן – היינו מצפים כי ענין ההוראה יבוא בראש הרשימה. אך לא, בפסוק הקודם לכך כתוב: "וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר".  – קודם הבדלה ורק לאחר מכן הוראה והנחיה. 

אני לומד מכך כי אמצעי מרכזי של ההוראה הוא מתוך ההבחנה וההבדלה שבין ניגודים. רק מתוך ההבחנה הזו ניתן להורות ולחנך. וזאת, במגמה של שילוב הניגודים, לאחר שהובחנו זה מזה באופן ברור -  לתוך מערכת המאפשרת התנהלות מאוזנת במציאות.