מאמרים

עבודת מוסמך באוניברסיטה העברית. מהווה את הבסיס ממנו התפתחה גישת 'דרך הניגודים במקרא'. בהדרכת הפרופ' משה אידל ונחום מגד.

עיון מדוקדק במקרא מעלה כי "שבת" היא ערך מרכזי, החורג מההגדרה של יום מסוים בשבוע. השבת השבועית היא אבן בסיס בהבנת ספירלת השביעיות, העולה עד שנת היובל.

הציצית היא שילוב בין כנף הבגד ובין פתיל התכלת. התכלת מסמלת טוהר שמים, אך הרמב"ן מזהיר מפני היסחפות עוורת אחר סמליות זו. לכן נדרש שלב מסכם, של שילוב הניגודים

המלח במקרא משמש מגמות הפוכות לחלוטין: גם כחורבן, וגם כתנאי הכרחי לעבודת המקדש. כדי להבין את יישוב הסתירה יש לחזור ליום השני של הבריאה.

כמו לגבי כל מושג מקראי כדאי לשאול: האם עיון בשימוש המקראי בו עשוי לחשוף עבורנו תובנות לחיים?

'דרך האמצע' מצטיירת כהמלצה טכנית כוללנית, אך עיון מדוקדק יותר בדברי הרמב"ם מעלה תובנה מדויקת ומעמיקה יותר. אולי 'שביל הזהב'?

השיר "באנו חושך לגרש" - אינו משקף את מה שאכן התרחש, מאז ועד היום. אז מה המסר של חנוכה לדורנו?

המכשול לאחדות הוא תפיסות עומק שגויות, גם לגבי מושג האמת, הנעוץ במישור הלוגי ולא המוסרי; וגם במושג הניגודים, שיעדם הוא השילוב